פרידה מקוריאה עם קונצרט מרגש

20170907_204703

 

הקונצרט בבוסאן היה סיום מוצלח לשבוע מהנה מאד. מול אולם מלא עלו להופיע איתי בזה אחר זה שמונה סולנים מצויינים, שעבורם, מעבר לקונצרט, זה היה שלב הגמר בתחרות קונצ'רטי. הרגשתי כבר מהצליל הראשון את הדריכות והריכוז של התזמורת, וזה השפיע מאד (לטובה) על התוצאה. אצל הסולנים, היו כאלה שהצליחו להתעלות ברגע האמת לעומת כאלה שהורגש שהם מנסים "לשרוד", למרות שכולם באמת היו מצויינים.

20170907_211032

הסולנים ואני בסיום הקונצרט

לשופטים היתה משימה קשה, אך בסופו של דבר הם החליטו כנראה כפי שגם אני הייתי מחליט – במקום הראשון זכה הקלרניתן שניגן את הקונצ'רטו של ובר ובמקום השני זמרת הסופרן ששרה אריה מתוך אאידה של ורדי. שניהם באמת התעלו מעל האחרים. מבחינתי, זה היה קונצרט שדרש ריכוז יתר, בגלל שמעבר לשליטה בתזמורת נדרשה ממני תגובה מיידית לכל דבר בלתי צפוי שהסולנים עשו (וזה קורה באופן טבעי בקונצרט).

20170907_193656

סך הכל נהניתי מאד מהאתגר הזה ומשיתוף הפעולה עם התזמורת ועם הסולנים. אחרי הקונצרט חזרתי למלון ושם פגשתי את צוות השופטים. את חלקם אני מכיר משיתופי פעולה שהיו לי איתם בעבר, והיה לי מאד משמח לפגוש אותם שוב, בקוריאה. בשעת לילה מאוחרת הלכתי לישון בחדרי, והשכמתי בשישי בבוקר על מנת להתחיל את המסע חזרה. גם הדרך חזרה עברה בבייג'ין, רק שהפעם, בניגוד להלוך, הייתי מנוסה יותר והכרתי כבר את כל המסלול בעל פה. אז בלי לשאול אף אחד ולנסות להבין מה הסינים מסבירים לי, עשיתי במהירות את הדרך עד הטרמינל שלי. שם ביליתי את שעות ההמתנה בחדר שלקחתי בהשכרה, וזה איפשר לי לעבוד בשקט, ללמוד ולישון. המסע הסתיים בטיסה מבייג'ין לארץ, שאותה העברתי בעיקר בשינה.

פרס ראוי לאדם יקר ומוסיקאי מדהים

FB_IMG_1504938889899

דני עקיבא

ברכות חמות לידידי היקר ומורי לשעבר דני עקיבא, על זכייתו בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים. אני חושב שזו בחירה נכונה, ואין לי שום ספק שדני מתאים וראוי לפרס הזה.

לי אישית יצא לבצע כמה וכמה מיצירותיו, וגם לערוך יצירה שלו לכינור סולו. העונה, אבצע עם סולני תל אביב ואנסמבל זמרי מורן את יצירתו "ממעמקים" למקהלה, כלי קשת ואבוב אובליגטו (עם תמר ענבר באבוב), יצירה נפלאה שכבר ביצעתי בעבר במסגרת חג המוזיקה הישראלית 2011.

דני, מלבד היותו מלחין ונגן גיטרה, הוא גם מחנך ופדגוג מהשורה הראשונה. על מגמת המוסיקה יוצאת הדופן ברמתה ובאופיה, שאותה הקים דני לפני 31 שנה בחיפה, נכתב לא מעט בקיץ האחרון. אני אישית הייתי תלמיד במגמה הזו ובהמשך חבר בצוות המורים במשך 14 השנים האחרונות. והנה בדיוק בתחילת שנת הלימודים הראשונה ללא דני וללא כל צוות המורים הבכיר במגמה (שהוחלף באישון לילה ללא ידיעתו בצוות מורים אחר, כנראה זול יותר וכנראה פחות "בעייתי"), דני מתבשר על זכייתו בפרס היוקרתי. אני כל כך שמח ונרגש בשבילו, וחושב שאין מלחין שמגיע לו יותר מדני לקבל את הפרס הזה. אני אישית התבקשתי להיות חלק מוועדת השיפוט של הפרס, אך כשראיתי שדני הוא אחד המועמדים, מסיבות מובנות סירבתי, וטוב שכך. דני זכה בפרס בזכות ולא בחסד. והנה בדיוק כשדלת אחת נסגרה בפניו, מתחילות להיפתח בפניו דלתות חדשות רבות, שבכל אחת מהן מחכה לו הרבה הצלחה, שגשוג, יצירה, עשייה – כל מה שהוא אוהב ורוצה לעשות במלוא המרץ, ובאופן פרדוקסלי מה שמנע ממנו לעסוק בכל אלה ב"משרה מלאה" עד כה היה ההשקעה והנתינה הבלתי נגמרת שלו במגמת המוסיקה הנפלאה אותה הוא בנה במו ידיו ואותה הוא הביא להישגים חסרי תקדים במשך 31 שנה. אז הרבה ברכות דני היקר, ומצפה כבר בכליון עיניים לבצע את "ממעמקים" באפריל הקרוב.

פרישה בגלל איומים

FB_IMG_1504939569561

עינב חזנוולד, היו"ר הפורש של הפועל רמת גן

גם על קבוצת הכדורגל והכדורסל של הפועל רמת גן כתבתי כאן לא מעט. בזכות האהדה שלי לקבוצה הכרתי כמה וכמה אוהדים שהפכו לחברים במשך השנים. את עינב חזנוולד, שחקן עבר של הקבוצה ובשנים האחרונות יו"ר הקבוצה (בהתנדבות), הכרתי בימי המאבק על המכתש בגבעתיים (2009-2010). היינו צוות מצומצם שנפגש אחת לכמה שבועות לדון בדרכי פעולה נגד הרס המכתש. עם עינב יצא לי לדבר הרבה, לנסוע יחד למשחקים, לשבת יחד ביציע, לשמוח יחד בנצחונות ולהתבאס יחד בהפסדים. כל כך שמחתי שעינב לקח על עצמו את ניהול קבוצת הכדורגל לפני מספר שנים. לדעתי הוא היה יו"ר מדהים, שפעל אך ורק מתוך אהבתו נטו לקבוצה, ללא אינטרסים. בתקופתו המועדון התנהל בצורה שקטה, ישרה ומקצועית. הקבוצה היתה טובה ויציבה והגיעה להישגים יפים (חצי גמר גביע המדינה, ארבע שנים ברציפות פלייאוף עליון בלאומית). הוא יזם ארועי מחווה לשחקני עבר של הקבוצה (למשל בעונה שעברה הזמין לאחד המשחקים את כל שחקני הקבוצה של 1964 שזכתה באליפות, כולם מעל גיל 70, עם בני משפחותיהם, לקבל את הכבוד מהאוהדים בהפסקת המשחק), אירועים מרגשים לזכר שחקני עבר ולזכר אוהדים מסורים שהלכו לעולמם. הוא השקיע במועדון את כל כולו, ללא שום תמורה, ושילם על כך מחיר אישי כבד. השבוע, אחרי מספר חודשים שבהם קיבל איומים (בעקבות החלטות מקצועיות שלא מצאו חן בעיני כמה גורמים), גם אשתו קיבלה טלפון מאיים – עליה ועל בנותיהם. בעקבות זאת עינב הודיע על עזיבתו. עם כל האהבה לקבוצה, שלומם של אשתו ובנותיהם, וגם הבריאות שלו ושל משפחתו קודמים לכל. למרות שכאוהד הקבוצה אני מאד עצוב על עזיבתו, כחבר ברור לי שהוא עשה את הדבר הנכון. מה שמאד מטריד בסיפור הזה הוא ההתערבות האלימה והבריונית במועדון הכדורגל השקט והצנוע שלנו, שגרמה בסופו של דבר לעינב לעזוב. הייתי רוצה שהמועדון יישאר נקי, ישר ומקצועי כפי שעינב שאף שיהיה, ושלא ינוהל על ידי גורמים אינטרסנטים שמעוניינים להכניס לקבוצה את מקורביהם. ומעל הכל, אני מקווה שהצעד הזה יעיר מישהו במשרד התרבות והספורט, ושיטופל היטב גם על ידי המשטרה, על מנת שדברים כאלה לא יחזרו. זהו מאורע עצוב מאד למועדון, לכדורגל בארץ ולספורט בארץ בכלל.
דבר אחד משמח אותי בכל זה – עכשיו, כשעינב חוזר להיות אוהד מן השורה, יש סיכוי שאחזור לשבת איתו ביחד במשחקים. עינב היקר, מחזק אותך מאד על ההחלטה הנכונה שקיבלת, למרות שתחסר למועדון כיו"ר. מאחל לך ולמשפחתך הרבה בריאות, שקט ורוגע. ומקווה לפגוש אותך שוב ביציע כאוהד כמו פעם.

הנה חלק מהודעתו של עינב:

אוהדים / שותפים יקרים,

1 .בשל לחץ כבד מאוד שמופעל עליי מכיוונים שונים אך ברורים, לחץ שמורכב מאיומים גלויים ומרומזים אשר מגיעים עד לפתח ביתי ועד למקום עבודתה של אשתי אני מודיע על התפטרותי מתפקיד יו"ר המועדון.
2 .זה תקופה ארוכה שאני חש מאוים ומסביבי רוחשת מערכת לחצים ואיומים קשה ביותר. הכל בסדר והכל נסבל עד אשר אנשים שפלים
החליטו לפגוע בי גם דרך איומים קשים ביותר על אשתי ועל בנותיי. כאן אני עוצר ,שם את אהבתי הגדולה למועדון בצד ויוצא מהמשחק.
יש כאן כמה משפחות ואנשים שכואב להם שהם כבר לא יכולים לפעול במועדון כבתוך שלהם כפי שעשו שנים רבות.
מותר לבצע שינויים ארגוניים במחלקת הנוער ובבוגרים. מותר לבחור מועמד ראוי אחר לתפקיד בכיר במחלקת הנוער ולא כפי שקבעו בכופר היישוב. מותר למועדון שפועל בצורה ישרה ומקצועית להביא כל שחקן שהמאמן רוצה ובכל תפקיד. אין יותר פרות קדושות במועדון. מותר למועדון בריא לפעול ולעשות הכל לטובת המועדון ללא מורא וללא משוא פנים.
3 .בתקופה הארוכה שאני מכהן כיו"ר עברתי אין ספור אירועים לא פשוטים והתמודדתי עם אנשים קשים וסיטואציות לא פשוטות. מי שנמצא בקרבתי יודע על מה אני מדבר.
הפרידה מהשכנים.
הפרידה מאינטרסנטים שהעיקו על המועדון.
כשמאמן נוער לא מרכיב שוער בהרכב אתה מקבל שיחות טלפון מאיימות ומוזמן לפגישות הבהרה קשות.
כשאתה מפטר מאמן ילדים  במחלקת הנוער, מסיבות מקצועיות בלבד, אז בכיר מאוד בעיריית רמת גן מנסה לסחוט אותך באיומים במשך שלוש שנים בצורה נוראה. עם הכל התמודדתי בהצלחה אבל כעת נחצו כל הקווים האדומים מבחינתי.
4. עמדתי בראש המערכת במשך תקופה ארוכה ומילאתי את התפקיד באהבה רבה ומתוך תחושה של שליחות.
שימשתי כיו"ר בהתנדבות מלאה וללא כל תמורה. לא לקחתי לעצמי שקל אחד בודד אף לא כהחזר הוצאות אישיות שהוצאתי על תפעול המועדון. לא היתה לי קופה קטנה… ולא הבאתי חשבוניות על ארוחות… המועדון נוהל ביושר שאין לו תקדים וההנהלה הנוכחית ידעה לשמור על כספי המועדון בקנאות ומתוך דאגה עמוקה לעצמתו ועתידו.
שמתי את כל החיים שלי בצד לתקופה ארוכה ,שילמתי מחיר אישי כבד ביותר אבל אני לא מצטער על שום רגע. זו הייתה גאווה גדולה לנהל את המועדון היקר הזה ואני מודה על הזכות הגדולה שניתנה לי .
אני אוהב את המועדון הזה אהבה חסרת תקדים, מחובר בנפשי לעבר שלו, להיסטוריה שלו, לסמלים שלו ובעיקר למכתש… ואמשיך לעשות הכל למען ביסוסו והצלחתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *