שבתי מקוריאה, התחלתי חזרות עם סולני תל אביב לקראת הקונצרט בגיאורגיה ביום שלישי הקרוב, התחלתי את שנת הלימודים עם שתי תזמורות צעירות (אחת מהן חדשה לגמרי עבורי), ותוך כדי עבודה נהייתי חולה.  קצת מאירועי הימים האחרונים שלי.

 

שבועות עמוסים עוברים עלי. מיד עם שובי מקוריאה, עם כל החוויות הטובות שהיו לי שם, התחלתי להתכונן לקראת החזרות של האנסמבל לנסיעה לגיאורגיה, חזרות שהחלו היום. הנסיעה היא ביום שני בלילה והקונצרט בטביליסי בשלישי בערב. במקביל, קיימתי השבוע חזרה ראשונה עם כל אחת מהתזמורות הצעירות שאיתן אני עובד השנה: התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים, שם התחלתי את שנתי ה-15, ותזמורת הקשתנים של קונסרבטוריון באר שבע, שם היתה לי היום החזרה הראשונה. עבודתי בבאר שבע התאפשרה בזכות סיום עבודתי בתזמורת בחיפה, ובזכות התעקשותו של מנהל קונסרבטוריון ב"ש, נגן המנדולינה יקי ראובן, שעשה מאמצים אדירים להביא אותי ונענה לדרישותיי לשם כך, ומגיע לו שאפו. אז זוהי אחת משתי ההתחלות החדשות שלי השנה, על ההתחלה השנייה אספר בהמשך. היום, כאמור, התחלתי את עבודתי עם התזמורת של קונסרבטוריון באר שבע, ומהרושם הראשוני שקיבלתי – אפשר יהיה לטפח את התזמורת הזו ולהביא אותה להישגים יפים. חלק מהנגנים היו מוכרים לי מהפרוייקט החינוכי שקיימתי שם עם סולני תל אביב לפני שנתיים, נגנים צעירים שיש להם הרבה רצון ללמוד ולהתקדם.

בגבעתיים, התזמורת השנה צעירה מאד, בגלל נגנים חדשים רבים שהצטרפו, ובעיקר מרובת צ'לנים, מגמה שנמשכת כבר מספר שנים. יש שם הרבה נגני צ'לו, גם מספר מרשים וגם איכות ורמה גבוהה.

עם שתי התזמורות הצעירות העבודה מאד מהנה, ואני מקוה שכך יימשך.

ועם סולני תל אביב – היום כאמור קיימנו חזרה ראשונה לקראת הקונצרט שלנו בטביליסי. תכנית הקונצרט מאד יפה, מגוונת ולא שגרתית – הכנר הראשי שלנו קובי רובינשטיין מבצע עם האנסמבל גרסה לכינור ותזמורת שערך אריה בר דרומא, על מספר שירים מתוך פורגי ובס של גרשוין שאותם עיבד הכנר יאשה חפץ לכינור ופסנתר. בין הקטעים מופיעים להיטים כמו

It ain't necessarily so

Summertime

 

הנה העיבוד של חפץ (ובביצועו) של

It ain't necessarily so

 

 

גם העיבוד וגם הביצוע של קובי נהדרים.

בנוסף אנחנו מבצעים עיבודים של קטעי טנגו של פיאצולה ובהם בין היתר

Libertango

Adios nonino

הסויטה המשעשעת בסגנון עתיק של אריה בר דרומא לחליל ומיתרים מנוגנת על ידי החלילנית גולנרה הכט, ובנוסף יש לנו בתכנית את הסימפוניה הנהדרת במי מינור מספר 44 של היידן, "האבל", וסויטת הולברג של גריג.

התכנית גדושה ועמוסה, והייתי חייב לעבור היום בחזרה על כל היצירות החדשות עבור האנסמבל, כך שהחזרה הבוקר היתה אינטנסיבית מאד. נמשיך את החזרות ביום ראשון. הנה תמונה של האולם בטביליסי שבו נופיע

 

1_76

 

ובתוך כל העומס הזה נהייתי חולה ומצונן, כנראה תוצאה ישירה של הגן שאליו התחילה בתי דניאלה ללכת. היא אמנם עדיין בשלבי התאקלמות והסתגלות למסגרת החדשה, אבל את החיידקים של הילדים האחרים מהגן היא כבר הספיקה להביא הביתה. איזה מזל שיש עכשיו סופ"ש לנוח ולהתאושש.

 

אמשיך לעדכן לקראת המראתנו לגיאורגיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *