זמרת ערביה, מנצח יהודי, תזמורת שויצרית שמנגנים בה נגנים מכל העולם – כולם ביחד מבצעים שירים ערביים נוצריים. זו לא התחלה של בדיחה. זה ארוע השיא שהיה בקונצרט המרגש ביום שלישי האחרון במסגרת הזמרייה בעכו.

למוסיקה יש כוח לחבר בין כל העמים והדתות. לעיתים רחוקות מאד קורה לי בזמן קונצרט שאני מצליח "לשכוח" מהתפקיד שלי כמנצח ופשוט לצלול לתוך המוסיקה. בקונצרט ביום שלישי עם אינאס מסאלחה ותזמורת האקדמיה מבאזל, בשני השירים בערבית – זה קרה. הייתי עמוק בתוך המוסיקה. הצטמררתי מהביצוע המדהים, האמוציונלי והאותנטי של אינאס, ומהמוסיקה הלירית והמרגשת בשני השירים האלה. זה היה מאד יוצא דופן, במיוחד לאור העובדה שלביצוע חברו מוסיקאים שונים מארצות שונות ודתות שונות. פשוט מרגש

20130813_211557

אינאס ואני, לקראת עלייתנו לבמה

הפרוייקט עצמו היה אינטנסיבי מאד. בתוך שלושה ימים נסענו, אינאס ואני, ארבע פעמים לעכו ובחזרה (מחיפה), לחזרות ולקונצרט עם התזמורת. זו היתה תכנית לא שגרתית שכללה את בכיאנאס ברזילראס של וילה לובוס, שירים של קנטלוב ושני שירים בערבית. עבורי זו היתה היכרות ראשונה עם התזמורת מבאזל, ועבור התזמורת זו היתה הפעם הראשונה שהם ניגנו בכלל עם מנצח כלשהו!!! סיטואציה בהחלט לא שגרתית. זו תזמורת מאד יוצאת דופן, שעובדת ללא מנצח אלא בהדרכת הכנר הראשי, שהוא חבר בסגל ההוראה של האקדמיה. זו גם תזמורת מאד שיויונית – יש אצלם רוטציה בהובלה של הסקציות ובסדר הנגנים, כך שכל נגן יכול לפעמים להוביל ולפעמים להיות בתוך הקבוצה. כאשר הם מנגנים ללא ניצוח הם מנגנים בעמידה. היו בתזמורת נגנים מספרד, פורטוגל, ונצואלה, צרפת, סין, תאילנד, קזחסטן, קנדה, שני נגנים מישראל (שני שחר באבוב ומארק גילנסון בקונטרבס), וגם כמה שויצרים… אולי שכחתי איזושהי ארץ או שתיים שהיה להם ייצוג בתזמורת הזו.

20130813_231359

נגני התזמורת ואני מחוץ לאולם

העבודה עם התזמורת היתה מאד נעימה וטובה. הם היו קשובים ומרוכזים, הגיבו מצוין והתקדמו מהר. היתה גם מעורבות של הנגנים במהלך החזרות, הם היו אכפתיים, שאלו שאלות ולפעמים הציעו רעיונות מוסיקליים. וכל זה למרות שהם עבדו במהלך השבוע מאד קשה ובתנאים לא אידאליים. היה ממש תענוג לעבוד איתם.

הקונצרט עצמו התקיים באולמות האבירים בעכו. המקום היה חם ומלא עד אפס מקום. קדמה לתכנית של התזמורת הופעה של מספר מקהלות מהארץ ומחו"ל, כאשר בזמן הזה התזמורת , אינאס ואני חיכינו בחדר לתורנו. את ההופעה האחרונה לפני התור שלנו הספקנו לראות קצת, וזו היתה הופעה נפלאה וססגונית של מקהלה מאינדונזיה.

20130813_212532

אולמות האבירים בעכו ביום שלישי האחרון. חם ומלא עד אפס מקום

שיתוף הפעולה עם אינאס מסאלחה, שהוא לא הראשון וגם לא האחרון שלי איתה, היה מאד מוצלח גם מבחינה מוסיקלית וגם מבחינה אישית. היתה בינינו תקשורת מצויינת והבנה מוסיקלית ממש אוטומטית, וללא צורך בדיבורים. ממש כפי שצריך לעשות מוסיקה ביחד. פתחנו ביצירה הנפלאה והמוכרת של וילה לובוס, ואת השירים הנהדרים של קנטלוב ביצענו עם הרבה התלהבות, גם מצד התזמורת. אבל מבחינתי השיא, כאמור, היה שני השירים בערבית. בשיר הראשון מבין השנים – וא חביבי – הצטרפה אלינו מקהלת נגה,  וזה עוד יותר העצים את ההתרגשות, בגלל הכמות הגדולה של המבצעים.

אתמול שמעתי את התזמורת מבאזל בקונצרט "נטו" – ללא ניצוח ובתכנית יותר קונבנציונאלית, שבה היו ארבעה סולנים, כולם מתוך התזמורת (כולל שלושת הצ'לנים של התזמורת שביצעו את הקונצ'רטו לצ'לו של היידן – כל אחד פרק). היה קונצרט מצוין. במיוחד נהניתי מסימפוניה מס' 41 "יופיטר" של מוצרט, שסיימה את הקונצרט. הביצוע היה מלא חיים ואנרגיה. הם עשו הרבה דברים מעניינים מוסיקלית, גם מבחינת הטמפי (שהיו על הצד המהיר), גם מבחינת הבלאנס (הבליטו קולות שבד"כ נבלעים) וגם מבחינת הדינמיקות (לפעמים היו דימינואנדי מפתיעים). כששומעים דברים חדשים ומפתיעים ביצירה כל כך מוכרת זה תמיד מרתק ונותן רעיונות. ממש נהניתי. הנגן המוביל של התזמורת שהוא גם המדריך שלהם – Brian Dean – עשה עבודה נהדרת.

20130816_175020

התזמורת מבאזל אתמול בקונצרט בקונסרבטוריון בעכו

בפוסט הבא – על היצירה של אמהוי צגה, נזירה אתיופית בת 90 – שעובדה לתזמורת מיתרים עם פסנתר ע"י מאיה דוניץ, ואותה נבצע השבוע באנסמבל בשלושה קונצרטים במסגרת עונת התרבות הירושלמית. החזרות מתחילות מחר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *