לובלין – ישיבה שהפכה למלון

 

20160907_142632

ביום רביעי, אחרי נסיעה של כמה שעות מבילגוריי הגענו ללובלין, ישר אל המלון, שהיה בעברו ישיבת חכמי לובלין. התמקמנו במלון בשעות הצהריים, ויצאנו אל העיר. היו לנו בערך שעתיים חופשיות אותן ניצלתי לטיול קצר בעיר, התרשמות שטחית מהעיר העתיקה, ארוחת צהריים קלה, מנוחה בחדר במלון והתארגנות. יצאנו לאולם, ושם גילינו שזה אולם אופרה חדש ויפה שיש בו 1000 מקומות. כמו בכל מקום שהיינו עד כה בסיור, גם שם חיכה לנו בופה עם ארוחה די מלאה. אכלנו ועלינו לבמה לחזרת בלאנס. התברר לנו מהר שלמרות הרושם שהאולם יצר, האקוסטיקה היתה די יבשה ולא ממש נעימה לנגינה.

fb_img_1473318540215

נערת הפוסטרים דניאל אקטע

 

fb_img_1473318552013

 

הקונצרט עצמו התקיים מול אולם מלא כמעט לגמרי. לדעתי החלק המוצלח ביותר בקונצרט היה הקונצ'רטו לצ'לו של היידן עם דניאל אקטע. הביצוע היה אנרגטי, קליל ומאד מלוטש. האנסמבל נשמע מסוגנן ומאד מגובש, ודניאל ניגנה בוירטואוזיות ובקלילות מרשימה. גם החיבור בינינו היה מאד מוצלח. גילינו שברחובות לובלין דניאל היתה כוכבת הפוסטרים. בהרבה פוסטרים ענקיים  שפרסמו את הפסטיבל שבמסגרתו הופענו תמונתה התנוססה בגדול. למרות שהקהל בקונצרט היה קצת רדום בהשוואה לבילגוריי, בהיידן ובסיום הוא התעורר ואף דרש וקיבל הדרן – שוב את הריקוד ההונגרי של ברהמס.

לאחר הקונצרט הלכנו לקבלת פנים בביתו הגדול והמרשים יאנוש פליקוט בעיר העתיקה. פליקוט, שהוא חבר של יו"ר הועד המנהל שלנו ישראל בראון, הוא אדם בעל השפעה, שעומד בראש המפלגה השלישית בגודלה בפולין. הוא מאד נהנה מהקונצרטים של האנסמבל (הוא היה בשניהם). ניצלנו את ההזדמנות להתיידד איתו, ולאחר שיחה איתו והענקת מתנות מטעם האנסמבל – הפכנו אותו רשמית לאחד מידידי האנסמבל בפולין. שני הידידים הנוספים שגייסנו בסיור זה הם ראש עיריית בילגוריי וסגנו ארתור בארה

הקונצרטים בפולין תמו. למחרת הקונצרט בלובלין נסענו לוורשה שם היה לנו יום חופשי. התמקמנו במלון, ואז מרבית הנגנים יצאו לטייל בעיר. אני ניצלתי את היום הזה בעיקר לשהייה במלון, מנוחה, ולמידה, וכמובן שמדי פעם יצאתי לרחוב לאכול משהו. היה לי חשוב לשמור כוחות, ולהתכונן היטב לקראת הסיור לדרום אמריקה שבו נבצע הרבה יצירות קשות ותובעניות. לקראת הקונצרט הראשון שיתקיים כבר במוצ"ש בלימה, תהיה לנו רק חזרה אחת שבה גם נפגוש לראשונה את הסולן מישה מאסקי, וגם נצטרך להיזכר מהר בסימפוניות של מוצרט ופרוקופייב שאותן ניגנו לאחרונה לפני יותר משבוע. המשימה בהחלט מאתגרת, ולכן ויתרתי על הטיול בעיר ונשארתח במלון.

הנה כמה תמונות נוספות שהגיעו אלינו, מהקונצרט בבילגוריי, כולל זו שבה אני מצטלם בסלפי עם הקהל.

dsc_0287

dsc_0286

dsc_0306

יום טיסות ארוך

בשלוש לפנות בוקר יצאנו לשדה התעופה של וורשה לקראת טיסתנו הארוכה ללימה, פרו, עם עצירה בפריז, שם יחברו אלינו עוד 18 נגנים שיגיעו מהארץ. למרות שזמן הטיסות הוא ארוך מאד אנחנו נגיע לפרו עדיין ביום שישי בערב, וזאת מכיוון ש7 שעות נחסכות בגלל הפרשי השעות. עכשיו אני יושב בשדה התעופה דה גול בפריז בהמתנה לטיסת ההמשך.

אמשיך לעדכן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *