ראיון מעניין מלפני כמה שבועות עם פרדריק שזלאן, המנהל המוסיקלי של תזמורת ירושלים – בו הוא מדבר על הנחיצות של נגינת מוסיקה של מלחינים ישראליים בקונצרטים, על ההכרח בחדשנות ברפרטואר ועל הנחיצות בקהל פתוח, סקרן, שלא מפחד; כמה רשמים מהקונצרט השנתי של התזמורת הפילהרמונית הצעירה שהתקיים אתמול בהיכל התרבות בתל אביב; וחוויות מהפרוייקט שבו אני נוטל חלק השבוע – המאסטרקלס הבינלאומי לשירה אמנותית בירושלים, ששיאו יהיה בקונצרט הגאלה ביום שני הקרוב, עם הסינפונייטה הישראלית ב"ש.

 

האם עלינו להיות שבויים של הקהל כדי לזכות בו

 

לא פעם אני חוזר בהקשר של אנסמבל סולני תל-אביב על המשפט "אסור לנו להיות שבויים של הקהל, עלינו להפוך את הקהל להיות שבוי שלנו". כוונתי היא, כמובן, שאסור לנו לקבוע אתהרפרטואר שלנו לפי מה שהקהל אוהב לשמוע, כי הקהל אוהב לשמוע רק את מה שהוא מכיר, וזה כמובן יצמצם ויגביל מאד את הרפרטואר שלנו. עלינו לגרום לקהל לאהוב גם רפרטואר חדש, כזה שהוא לא מכיר, לגרום לו להאמין לנו ולסמוך עלינו שמה שאנחנו מביאים לו זה רפרטואר איכותי, מעניין, מלהיב, מקורי. עלינו לעורר בקהל את הסקרנות הזו ולגרום לו לבוא לקונצרטים שלנו מתוך עניין לשמוע ולהכיר גם רפרטואר חדש. בשנים האחרונות אני מנסה לכוון את הקהל שלנו לכך. בהתחלה הוספתי לרפרטואר שלנו יצירות חדשות מבלי לפרסמן מראש – כהפתעה. כך הקהל נחשף לכמה יצירות חדשות מצויינות – של נעמה תמיר, של אביה קופלמן ועוד. הקהל אהב מאד את היצירות האלה, ובכך למעשה זכה לשמוע יצירות מצויינות שספק אם היה בא לשמוע אותן אם היה יודע על ביצועיהן מראש.

יצירתה של נעמה תמיר – "אקטואלי", לסופרן, מקהלה ותזמורת, שבוצעה כהפתעה בקונצרט של האנסמבל באוקטובר 2012, עם קרן הדר כסולנית

 

 

בנוסף, הקפדתי בשנים האחרונות לשלב בכל תכנית של האנסמבל גם יצירה ישראלית. בשנתיים האחרונות כבר ביצעתי יצירות ישראליות מרכזיות, משמעותיות וארוכות, ולא רק יצירות של 8 עד 10 דקות בין מוצרט לבטהובן. היצירה "מוות ולידה" של נעם סיון, בעברית ובערבית, שאורכה 45 דקות, זכתה להצלחה גדולה, ותבוצע שוב בחג המוסיקה הישראלית הקרוב. היצירה "ישרא וישמע" של חיים פרמונט, היא יצירה של שעה ורבע, שעומדת בפני עצמה כתכנית שלמה. ביצענו אותה בקונצרטים למנויים העונה, ומאז היא זוכה לעניין רב ולהזמנות לביצועים נוספים. לפני כשבועיים ביצענו אותה בקונצרט הסיום של פסטיבל כפר בלום, ובחודש נובמבר הקרוב נבצע אותה שוב בתל-אביב. אני משוכנע שזו הדרך הנכונה להפוך את הקהל ל"שבוי" שלנו, במקום להיות "שבוי" שלו – ליצור עניין וסקרנות סביב יצירות ישראליות חדשות, ובכך לגרום לקהל לרצות לבוא ולשמוע אותן. בדרך זו אני כמובן ממשיך גם בעונה הקרובה. לאחרונה קראתי ראיון מעניין עם המנהל המוסיקלי של תזמורת ירושלים, פרדריק שזלאן, בו הוא מביע את אותם דברים, במילים מעט יותר בוטות: "אני לא חושב שכדי להתקיים, תזמורת צריכה להנמיך את הרפרטואר שלה", מדגיש שאזלן, "ואם יש מאזינים שמתנגדים לחידוש, שמזדעזעים מיצירה ישראלית אפילו אם היא מנוגנת בסנדוויץ של סימפוניות של צ׳ייקובסקי, אז אנחנו לא צריכים לרָצות אותם אלא דווקא להיפטר מהם."  כך אומר שזלאן.  לקריאת הראיון המלא, עם נעם בן זאב, לחצו כאן.

 

 

גאווה ישראלית

 

התזמורת הפילהרמונית הצעירה היא ללא ספק מפעל שכולנו יכולים להיות גאים בו. אתמול, בקונצרט שלהם בהיכל התרבות בתל אביב, ישבו על הבמה כ-100 בני נוער בגילאי 14-18, וניגנו במקצועיות רבה תכנית תובענית ביותר מכל בחינה שהיא – הסימפוניה האיטלקית של מנדלסון, שלמה של בלוך והסויטה "דפניס וכלואה" של ראוול.  מדהים לראות איך משמעת, מוטיבציה, עבודה קשה, הדרכה נכונה, התלהבות, ויכולת אינדיבידואלית גבוהה – כל אלה יכולים ליצור תזמורת שלא נופלת מתזמורות מקצועיות רבות למרות שכל נגניה הם בני נוער. על התזמורת ניצח אריאל צוקרמן, שעשה עבודה מצויינת גם מבחינה טכנית וגם מבחינה אמנותית, ויצר מכל הנגנים האלה גוף אחיד, קשוב, ממושמע ומקצועי. וכמו בכל שנה, גם אתמול חשתי גאווה אישית גדולה לראות כל כך הרבה נגנים צעירים ש"עברו" אצלי – בתזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים (קונסרבטוריון שהיתה לו נציגות בולטת מאד בתזמורת, כולל כמה מהנגנים המובילים בכלי הקשת), בתזמורות מתא"ן השונות ובביה"ס התיכון לאמנויות רעות, לשעבר ויצ"ו – חיפה. ובתוך כל הארועים המזעזעים של הימים האחרונים, זה היה בהחלט ארוע משמח, שהסב לנו הרבה נחת.

 

 

אתגר אופראי

 

11822775_10153215539344064_3306117750914089958_n

 

המאסטרקלס הבינלאומי לשירה אמנותית בירושלים נמצא בעיצומו, ובמהלך השבוע האחרון עבדתי קשה מאד במשך ימים שלמים, על מנת להכין את קונצרט הגאלה שיסיים את הקורס. בקונצרט הזה, יופיעו כ-15 זמרים מצטיינים עם הסינפונייטה הישראלית באר שבע, בלמעלה מ-20 קטעי אופרה שונים, של ורדי, פוצ'יני, רוסיני, ביזה, מוצרט ועוד. קיימתי חזרות פסנתר אינטנסיביות מאד עם כל זמר או הרכב זמרים שיופיע בקונצרט, ובשתי חזרות תזמורת אינטנסיביות עוד יותר ניסיתי להספיק להכין את כל התכנית לקראת הקונצרט. זה אתגר גדול מאד, במיוחד בגלל שהקטעים שונים מאד זה מזה, לקוחים מאופרות שונות, כתובים בצורה שונה, ומבוצעים עם סולנים שונים. מחר תהיה לי עוד חזרת פסנתר כם הזמרים, וביום שני בערב יתקיים הקונצרט עם הסינפונייטה הישראלית באר שבע והזמרים הסולנים. הקונצרט יתקיים באולם ז'ראר בכר בשעה 20:00

 

11822518_1080467658647782_2080987125384802718_n

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *